כן, כן. הפשוט, ה“רגיל” – הופך פה לטעים יותר, ואפילו מאד…
בוקר שבת חורפית, אפור וקר בחוץ, חמים ונעים בפנים. בייחוד עם המוסיקה
האמת שהעוף הזה נולד מתוך עצלנות. הוצאתי מגש ירכי עוף מהפריזר, אפילו לא ממש חיכיתי שיפשיר (אני כבר שומעת את צקצוקי הלשון שלכם), חתכתי כמה ירקות שהיו בבית וקדימה לתנור. בקיצור – 5 דקות עבודה, 3 שעות בתנור. הדבר הקשה והמסובך ביותר כאן הוא להיות בבית כשהריח עולה מהתנור, אבל אחרי חצי שעה, כשמורידים את החום, אפשר להניח לו לנפשו ולצאת לטייל עד 10 דקות לפני שאוכלים.
הכמויות – לפי תכולת התבנית…
שמים במים לפני הקילוף כמה דקות או יותר. אפשר לשמור אפילו במקרר לקילוף למחרת. מפרידים את ראש השום לשיניים. הבצל מתקלף בקלות והשום ממש קופץ מעורו ברגע שקוטמים את ראשו (ולפעמים אפילו עוד קודם).
מחממים תנור לחום הכי גבוה.
מכינים / חותכים את הירקות. את שיני השום שמים שלמות וכל השאר כאוות נפשכם בחתיכות גדולות.
שוטפים היטב את חלקי העוף ומניחים הפוכים בתבנית.
לחרוצים שביניכם – אפשר למרוח מעט בחרדל. אפשר גם לערבב חרדל עם סויה ולמרוח. העצלנים (כמוני) פטורים.
שמים את שאר הירקות בבלגן. אני אוהבת לשים את הבצל ישירות על העוף.
זו לא טעות – אני לא שמה נוזלים כלשהם.
סוגרים התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור לרבע שעה (אם התנור כבר היה חם) או לחצי שעה (אם לא).
מנמיכים את חום התנור ל-150 מעלות למשך שעתיים-שעתיים וחצי. אפשר יותר זמן על חום נמוך יותר. התוצאה הרצויה היא שהבשר נפרד לחלוטין מהעצם. אם יש ספק – תשאירו לעוד חצי שעה לפני שהופכים.
מוציאים, הופכים בזהירות את חתיכות העוף כך שהעור יהיה למעלה וחשוף, מחזירים לתנור ללא נייר הכסף ואופים על חום גבוה בגריל כ-5 דקות או עד שהעור יהיה קריספי – שימו לב שלא יישרף.
כל הפעולות המייגעות האלה של להוציא לצלחות הגשה, ולשבת על יד השולחן – לא תמיד קורות.
בתאבון.
בוקר שבת חורפית, אפור וקר בחוץ, חמים ונעים בפנים. בייחוד עם המוסיקה
הכמויות – לפי תכולת התבנית…
- כרעיים/ירכיים/שוקיים עוף. אני מעדיפה את הירכיים. כמה? כמה שיותר. מעדויות של נסיינים – למקרר זה לא מגיע.
- בצל – חתוך לחצאי עיגולים עבים
- שום – ראש שלם – קלוף או לא (הלא קלוף מתוק יותר)
- עגבניות – שרי או רבעי עגבניות רגילות
- זוקיני – קישוא רגיל עלול לצאת סמרטוטי מידי.
- פלפל אדום/גמבה – אופציונלי
- גזר – אופציונלי – ומקסימום 1.
- פלפל ירוק חריף (גם אם אתם לא חובבי. מומלץ מאד לא לוותר על זה)
- מלח – שימו לב אם העוף מוכשר – לרוב אין צורך בתוספת מלח עליו. רק מעט על הירקות.
- תבנית חד פעמית או רגילה עם נייר אפיה.
שמים במים לפני הקילוף כמה דקות או יותר. אפשר לשמור אפילו במקרר לקילוף למחרת. מפרידים את ראש השום לשיניים. הבצל מתקלף בקלות והשום ממש קופץ מעורו ברגע שקוטמים את ראשו (ולפעמים אפילו עוד קודם).
מחממים תנור לחום הכי גבוה.
מכינים / חותכים את הירקות. את שיני השום שמים שלמות וכל השאר כאוות נפשכם בחתיכות גדולות.
שוטפים היטב את חלקי העוף ומניחים הפוכים בתבנית.
לחרוצים שביניכם – אפשר למרוח מעט בחרדל. אפשר גם לערבב חרדל עם סויה ולמרוח. העצלנים (כמוני) פטורים.
שמים את שאר הירקות בבלגן. אני אוהבת לשים את הבצל ישירות על העוף.
זו לא טעות – אני לא שמה נוזלים כלשהם.סוגרים התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור לרבע שעה (אם התנור כבר היה חם) או לחצי שעה (אם לא).
מנמיכים את חום התנור ל-150 מעלות למשך שעתיים-שעתיים וחצי. אפשר יותר זמן על חום נמוך יותר. התוצאה הרצויה היא שהבשר נפרד לחלוטין מהעצם. אם יש ספק – תשאירו לעוד חצי שעה לפני שהופכים.
מוציאים, הופכים בזהירות את חתיכות העוף כך שהעור יהיה למעלה וחשוף, מחזירים לתנור ללא נייר הכסף ואופים על חום גבוה בגריל כ-5 דקות או עד שהעור יהיה קריספי – שימו לב שלא יישרף.
כל הפעולות המייגעות האלה של להוציא לצלחות הגשה, ולשבת על יד השולחן – לא תמיד קורות.
בתאבון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה