שוקולד בסו ויד

כשאני כבר צריכה שוקולד, וקוראת את רשימות הרכיבים מאחור, ברור לי שאחפש דרך להכין לבד. כך הגעתי לאתר "קקאו טבעי" שמוכרים מסה נקיה של קקאו, כל מה שצריך כדי לשקלד ועוד כל מיני. כמובן שיש משלוחים.

הכנתי כמה פעמים, אבל טימפרור זה לא אני. אבל צריך, וחיפשתי קיצורי דרך. מאחר שיש לי סו-ויד, חשבתי לתומי שיש פתרון בכיוון הזה ואכן. אוריקה.

גילוי נאות - אני לא מומחית במתוק בכלל ובשוקולד בפרט - הפוסט הזה מתאר את נסיוני הפרטי והלא מקצועי.
גילוי נוסף - אין לי קשר לקקאו טבעי, לא מכירה שם אף אחד, סתם לקוחה אנונימית ומרוצה.

אחרי שרכשתם עיסת קקאו וחמאת קקאו, כל מה שצריך לדעת זה היחס בין המרכיבי מוצקי הקקאו (עיסת הקקאו והחמאה).

לשוקולד קרמי ופחות מריר - 2:1 לטובת העיסה.
יחס סטנדרטי - 3:1 לטובת העיסה.
שוקולד קשה ומריר יותר - 4:1 לטובת העיסה.

נסו ושחקו עם היחסים כאוות נפשכם.

בשלב הזה מדובר על שוקולד 100%. אם רוצים, למשל שוקולד 70%, פשוט תוסיפו ממתיק כך שיהווה 30% מהמשקל הסופי.

אני מוסיפה כממתיק מייפל טהור. גם פה - שחקו כאוות נפשכם עם ממתיקים שונים.

היתרונות של השוקולד הזה - הוא ללא שום חומרים משמרים/כימיקלים וכו', הוא טבעוני, ועם הממתיקים הנכונים הוא עשוי להיות גם קטוגני / פליאו.
אה, כן. הוא גם טעים מאאאאד.

ועכשיו לפטנט. חסל סדר מדחומים, באן-מארי וחבריהם. קחו שקית לסו ויד, זרקו פנימה את כל הרכיבים, אטמו היטב וזהו.

זמן וטמפרטורה:

חממו את המים ל-46.1 צלסיוס (115 פרנהייט) וזרקו פנימה את השקית עד שהכל נמס.
הורידו את הטמפרטורה באמצעות קרח ל-27.2 (81 פרנהייט).
עכשיו העלו את הטמפרטורה ל-32.2 מעלות (90 פרנהייט).
עכשיו העבודה הקשה: בעוד הטמפרטורה עולה, הוציאו את השקית מידי דקה ומעכו אותה כמה שניות - לערבב את השוקולד. אפשר לשמור את השוקולד בטמפרטורה זו עד לשימוש. 

אם אני לא משתמשת מיד אני שמה בתבניות במקרר. אחרי זמן לא רב ניתן לשלוף מהתבניות ולעטוף כמו חבילת שוקולד רגילה.

אפשר לאכול ככה, להמיס ולהשתמש למתכונים שונים ועוד.

חבילת השוקולד נשמרת גם בחוץ, יציבה וטעימה.

כמובן שלעיסה הבסיסית ניתן להוסיף חומרי טעם שונים - צ'ילי, מלח, וניל, קפה ועוד ועוד.

באתר של קקאו טבעי יש עוד המון מתכונים והסברים מלומדים יותר.