במסגרת סדרת המטבלים שאני מנסה חדשות לבקרים, גם הכרובית עברה את המכבש, ומה שיצא ממנה הוא “חומוס כרובית”.
לוקחים:
את הכרובית שמים הפוכה בסיר מלא מים, ומבשלים מכוסה עד לריכוך חלקי.
מוציאים מהמים, זולפים מעט שמן זית ומלח ושמים בתנור בחום בינוני לייבוש.
מפוררים את פרחי הכרובית וטוחנים בבלנדר עם שאר החומרים עד שחלק לגמרי.
* כמות הטחינה יכולה להיות מעט גדולה יותר לטעם “חומוסי” מובהק יותר.
לוקחים:
- כרובית בינונית
- מיץ מלימון אחד (כ-30 מ”ל)
- 30 מ”ל שמן זית
- 2 שיני שום
- 1 כף טחינה גולמית (טחינה אתיופית – מומלצת ביותר)*
- בלנדר
את הכרובית שמים הפוכה בסיר מלא מים, ומבשלים מכוסה עד לריכוך חלקי.
מוציאים מהמים, זולפים מעט שמן זית ומלח ושמים בתנור בחום בינוני לייבוש.
מפוררים את פרחי הכרובית וטוחנים בבלנדר עם שאר החומרים עד שחלק לגמרי.
* כמות הטחינה יכולה להיות מעט גדולה יותר לטעם “חומוסי” מובהק יותר.
טוב תשמעי, עוד לא טעמתי את זה, אבל זה פשוט נראה ונקרא אליפות (בכלל הגעתי בגלל המקלות כוסמין). את יודעת כמה שאני נלחם ב-"אני הרע" שרוצה כל הזמן חומוס ושווארמה וכאלה, וזה פשוט נראה אליפות אמיתית!
השבמחקינוסה מיידית (טוב, לא מיידית, עוד אין לי תנור, אבל מיד שיהיה).
לא חייבים תנור - המטרה היא פשוט לייבש את עודפי המים - אפשר בזהירות בסיר ריק.
מחקלמה לא על חבל כביסה?
מחקרעיון מצויין :)
מחקחבל כביסה זה כל כך סיקסטיס! פשוט לקחת מאוורר.
השבמחק