קשה לי להוציא כסף על בגדים. גם על נעליים. על איפור אין מה לדבר בכלל. רק על אוכל ידי קלה על ההדק. אבל - יש לי רגישות מיוחדת למקומות שרוצים את הכסף שלי בלי לתת תמורה, בעוונותי, אני לא ממש מתחברת אליהם. ותמורה לא נמדדת רק באיכות האוכל.
שרון היפה הזמינה אותי לארוחת יומולדת איפשאנירוצה. היה לנו הרבה בשר בזמן האחרון אפילו בטאפאסים לא זלזלנו. אבל יפנית כבר המון זמן לא שזפנו, ולפיכך הוחלט פה אחד (שלי) - אונאמי. אמורה להיות יפנית במיוחד, לא? השולחן הוזמן ל-20:45. הגעתי ברגל, לפני הזמן. המארחת, ב"ז" החשיבות, עוברת 3 פעמים על הרשימות עד שמוצאת את השם. טוב. מובילים אותי אחר כבוד לשולחן. אי שם בקצה המסעדה, וככל שמתקרבים הריח נעשה בלתי נסבל. אם זרקתם פעם מגבת מאד רטובה לסל הכביסה ופתחתם אותו למחרת - זה ב ד י ו ק הריח. בסוף בסוף, בחלל קצת סגור, האויר מתיישב עליך במלוא עוזו וריחו. לא שהגענו לחתוליה השכונתית ב-30 ש"ח מנה. א ו נ א מ י. שם תשאיר את מיטב מעותיך טבין ותקילין. אני חוזרת למארחת. יש מקום אחר? הריח, ואין אויר... ורעש בלתי נסבל. אולי על הבר? לא! אין שום מקום אחר! נדליק לך מזגן. ומאחר ושרון טרם הגיעה, חיכיתי. אולי ישתפר. אבל הבטן כבר אומרת - לא. זה לא מה שצריך להיות במסעדת יוקרה. אז שרון הגיעה, העבירו אותנו לשני שולחנות אחרים, ותחושת אי הנוחות רק גברה. קמנו והלכנו. רחוב הארבעה, יום רביעי, מחאה חברתית ומצוקה עירונית, אין מקום בשום מקום, אפילו לא בהמתנה. מפוצץ עד אפס מקום. מי האנשים האלה? שתי מדינות יש פה, בחיי. מצאנו עצמנו במועדון הקצינים. מקום ל-2? בודאי. פה? אולי כאן יהיה לכן יותר נוח? אוקי, פה יותר טוב. ולא שריק שם. אבל בהחלט יותר סימפטי...
עיון בתפריט והחלטה קלה - דים סם של פטריות, טרטר טונה, שרימפס בווק ומחבת של פילה בפטריות. כמובן שצריך גם יין קטן לליווי, שהכל ירד חלק. פלאם, בחרה שרון. מרוב תענוג שכחתי לצלם. דים סם אלוהי, טרטר טונה עם אבוקדו - מעולה. מנות ראשונות בכמות מכובדת ובאיכות מצויינת. מנת הפילה בפטריות מעולה, והאורז שכאילו נוצר כדי לספוג את הרוטב... השרימפס עם בצל ירוק בווק טעים להפליא. שרון פשוט השתאתה מכל ביס, אבל אני חיסלתי את הרוב. לא סתם יש הבדל בין מידת המכנסיים שלי לשלה... בקבוק היין גם הוא חוסל. שלא לציין את האופציה לשיחה קולחת שהמקום מאפשר...לא הספקתי לראות את החשבון, שהיה מן הסתם נמוך בהרבה מהצפוי במסעדה הנזנחת. פה בטוח יראו אותי שוב...
כתוב לעילא ועילא. מסקנות הועדה:
השבמחק1. אונאמי לא. ממש ממש לא. פשוט לא יקרה.
2. בה"ד 1 הקולינארי כן כן כן. בטח כן. לשם אגיע.
3. אתך.
אמנונימיניסוס ;-)
כתוב בצורה שלא ניתנת להפסקה .סחתיקי
השבמחקמיוחסת: אוואנטי פופולו א-לה מועדון האקונומי!
השבמחקאישית, מספיקים לי הדיווחים הטעימים...
אחחח דים סם כמהין. אין עליהם!
השבמחק