רטטוי קינואה - התוספת שתופסת

031
ארוחת ראש השנה אצל משפחת רזון. מה להביא? אני שואלת את דניאל, ובלי לקחת אויר ממשיכה – ואל תגידי לי “כלום”! לפני שהיא תעלה בדעתה את התשובה הסטנדרטית.  לא, לא, מה פתאום… אני רוצה את הקרפצ’ו שלך. וצריך גם תוספת חמה למנה עיקרית.

אז מה לעשות? בשנים האחרונות אני ממעיטה בפחמימות ומוותרת על תפוחי אדמה, אורז לבן ודומיהם. התוספת שלי לארוחות הם ירקות חיים, מבושלים, מוקפצים, חריפים, חמצמצים ובכל מיני צבעים. יגעתי את מוחי והחלטתי לנסות רטטוי עם קינואה.
הפטנט הוא לשמור על הירקות במצב “נשיך” – צרובים מבחוץ ולא רכים מידי, ולתת לטעמם לדבר בלי עודפי תבלינים. וכך נעשה:
כחצי כוס יין לבן
מיץ לימון (לפחות מחצי לימון - לפי הטעם. ניתן להוסיף גם אחר כך)
מבחר ירקות קשים וצבעוניים (ניתן לשנות את ההרכב לפי טעם אישי):
  • קישוא
  • קולורבי
  • פלפל אדום
  • גזר
  • חציל
  • בצל סגול

חותכים את כל הירקות לקוביות של 0.5 ס”מ. דיוק ואחידות החיתוך חשובים מאד לטעם ומרקם המנה.
מחממים מחבת כבדה (רצוי ברזל) לחום גבוה מאד ומושחים אותה בשכבה דקיקה של שמן באמצעות מברשת סיליקון או נייר מגבת.
024
מטגנים/מקפיצים כל ירק בנפרד, על מנת להגיע לרמת צליה אחידה, ומבטיח שהירקות לא יהפכו לסמרטוטים. להוציא טיפה לפני הזמן כי החום ממשיך לרכך. סדר הטיגון – מהקשה לקל:
גזר-פלפל-בצל-קולורבי-קישוא-חציל. את החציל להקפיץ בחום הגבוה ביותר האפשרי לזמן קצר יחסית.
לאחר סיום כל הירקות מחממים שוב את המחבת הריקה ומוסיפים את כל הירקות יחד עם יין לבן ולימון. ממליחים. מקפיצים כחצי דקה עד דקה ומוציאים מיד. מערבבים עם הקינואה ומוסיפים מלח ולימון לפי הטעם.

2 תגובות:

  1. כאן 05:10 לפנות בוקר עכשיו, לא יפה לפתוח לי ככה את התיאבון :) .

    אני מאד אוהבת רטטוי (גם את הסרט). לאט לאט אני ארכיב רשימת מאכלים שאבקש שתכיני כשאחזור ;) .

    נשיקות ותמשיכי! (רק קצת תתחשבי יותר לגבי השעות בהן את לוחצת על "פרסם", טוב? :) )

    השבמחק
  2. נטאשה, יפה דרשת !
    אלמונימי...

    השבמחק