יום שישי, 30 בספטמבר 2011

לא זורקים אוכל

15 שנה חייתי עם אותו מקרר, גלאקסי תדיראן, שסירב לזייף ולתת לי תירוץ להחליפו. עבד כמו המקררים של פעם… אבל כל כך רציתי חדש. הקטנה נחלצה לעזרתי, עברה לגור בבית של “גדולים” ונזקקה למקרר של “גדולים”… אין ברירה. מה שצריך צריך. שמתי פעמי ל-ZAP, לאתרים שונים באינטרנט, לחוות דעת אלמוניות יותר ופחות, עצות של חברים, והגעתי אפילו עד כדי ביקור בחנויות חשמל.
בזו יש את הדגם הזה, לא, את ה-3 דלתות של התוצרת הזו אין, אבל זה בדיוק כמו ההוא שם בפינה… מחנות לחנות, באוטובוס, באופניים ובקטנוע, כיסיתי את כל המבחר בתל אביב עד שנפלה הDSC02380החלטה: סמסונג 3 דלתות הכי גדול שיש, בצבע טיטניום, כמובן. עם קיוסק, כמובן. מים קרים, קרח מרוסק, קוביות – The whole nine yards. עולם חדש של נוחות וטריות חשף עצמו לעיני. הכל מחזיק יותר זמן… אין לי מושג אם זו מערכת הקירור, מערכת הלחות או כל גאדג’ט חדש ששמים היום במקררים – אבל הירקות, הפירות ובמיוחד העשבים פשוט מחזיקים מעמד הרבה הרבה יותר. תענוג. אבל, גם לזה יש גבול. אחרי ביקור ראשון אתמול בשוק התקווה עם אלון, חזרתי וסלי על כתפי, וגיליתי שהמקרר בעצם מלא בכל טוב(?) של ירקות עלומים שנשכחו במרחבים האינסופיים שלו, ובמסגרת הצדק החברתי-המגמה הירוקה-מודעות לחסכון-ו/או-לא זורקים אוכל החלטתי להשתמש בכל הנמצא שם לארוחת הערב. הכל היה שניה ורבע לפני טיול לפח הגדול. שטפתי, חתכתי, הצלתי וקצצתי מכל הבא ליד.
וכך נראו העניינים לפנDSC02382י הבישול:
3 עגבניות רכות עד כאב, שהעמידו את סכין ה”שוּן” שלי במבחן עגבניה מהקשים שידעה בשתי שנות חייה, בצל ירוק, עגבניות שרי ופלפל אדום שחדי העין יכולים להעריך את טריותם, ובתוספת בצל קצוץ, פלפל חריף (שבדיעבד ממש לא היה חריף) וחצי חבילת בשר טחון.
כל הכבודה הנ”ל עמדה להפוך לסוג של רוטב בולנז זריז.
הפלפלים קפצו למחבת לטיגוDSC02389ן-ריכוך במעט שמן זית. אחריהם בא החלק הלבן של הבצל הירוק ולבסוף העגבניות למיניהן. במקביל, הבצל טוגן בכף שמן עד להשחמה ומיד הצטרף אליו הבשר הטחון לטיגון-ערבוב ושניהם יחד גלשו לירקות שבמחבת השניה. אז ירדה האש למינימום והמכסה עטף את הכל להגרת מיצים והתחברות למשך כחצי שעה.
ובסיכומו של דבר:
לא היתה לי סבלנות לעשות פסטה או חצאי חציל על הגריל, אז פשוט לקחתי קערה ואכלתי כמו שזה.
למחרת, מה שנשאר הפך לשקשוקה…
סבא פישל בטח מרוצה.
DSC02405

3 תגובות:

  1. סחטיין על הכתיבה נתיל'ה, רק הערה לציבור הרחב: כשאת אומרת "שבדיעבד ממש לא היה חריף" הרי שמדובר בחריפות שהיתה מספקת לשמש כדלק סילוני למעבורת חלל אינטרגלקטית.

    אנינונימי :-)

    השבמחק
  2. אהבתי! עושה לי חשק ללכת לחפש מה מתחבא לי באחורי המקרר...

    השבמחק